משנת הרב יהודא ליאון אשכנזי מניטו
הרב יהודה ליאון אשכנזי - מניטו
תרפ"ב – תשנ"ז (1922 – 1996)
נולד באלגי'ריה והיה בנו של הרב דוד אשכנזי, רבה הראשי של אלג'יריה. ב–1943 לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לצרפת שם קיבל את הכינוי 'מניטו' (Manitou = הרוח הגדולה). משנת 1946 למד אצל יעקב גורדין – תלמיד חכם ומשכיל ממזרח אירופה, שהיה האב הרוחני של אסכולה שלימים תיקרא 'האסכולה הפריסאית למחשבת ישראל', יחד עם אנדרה נהר, עמנואל לוינס ואחרים. במקביל למד בסורבון פילוסופיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
בשנת 1956 נסע לארץ והתוודע לרב צבי יהודה הכהן קוק ולאסכולה של מרכז הרב, דבר שהיווה נדבך נוסף ומכריע בהתפתחותו הרוחנית.
בעקבות מלחמת ששת הימים עלה הרב לארץ. חייו בארץ התמקדו בשלושה מישורים: מחויבות לחינוך, מחויבות לקהילה היהודית בצרפת וקשרים עם העולם הלא-יהודי.
בשנת 1982 ייסד את 'מרכז יאיר', בירושלים. 'מעיינות' ו'מרכז יאיר' הפכו למרכז הרוחני הבלתי מעורער של יהודי צרפת בארץ. הרב הצליח לשלב באישיותו פן של תלמיד חכם המושרש עמוק במקורות יהודיים, ובעל ידע נרחב בעולם המחשבה הכללית והחשיבה המערבית. את ההוראה שלו אפיינה 'משנת התולדות' הוראה בתנ"ך את המגדלור של ההיסטוריה האנושית. כיוון שהתמקד ביהדות צרפת, הוא לא היה מוכר כמעט בשאר העולם היהודי, ורק לאחרונה, לאחר פטירתו, ישנה התעניינות בכתביו, בעיקר בזכות תלמידיו הרבים, ביניהם הרב שלמה אבינר, הרב אברהם יהושע צוקרמן והרב אורי שרקי. בשנת 2005 החל חתנו, ישראל פיבקו, לערוך ולהוציא לאור ספרים על בסיס כתבים וקלטות שנותרו בעזבונו. נפטר בירושלים בט' בחשוון תשנ"ז.
|
|
