נקודה טובה \ קומיקס לילדים איור אברהם זמורה, סיפור רננית פרשני. ר' נחמן, חכם ותם במסע חובק עולם ספר קומיקס צבעוני. הוצאת ספריית בית אל
כתבה על הספר נקודה טובה באתר ערוץ 7 ישי קרוב
אמנם כבר יצא דיסק עם השם הזה, אבל שולי רנד שאב את השראתו מרבו, ו"נקודה טובה" הוא אולי הסמל המסחרי הבולט ביותר של רבי נחמן.
לכן לא מפתיע שספר קומיקס על רבי נחמן נושא את אותו השם - המעיד על נושא הספר: לחפש את הנקודה הטובה שבכל אדם.
בספר, היוצא לאור בסדרת "סיפור קטן על איש גדול"- סדרת הקומיקס החדשה מבית ספריית בית אל, מתמקדת העלילה ברבי נחמן במסעו הידוע לארץ ישראל.
בראשית הספר מופיעה "תעודת זהות", המספקת מידע בסיסי לקורא המתעניין: מפרטי ביוגרפיה בסיסיים ועד לתיאור תמציתי (מאוד) של דרכו הרוחנית.
בספר עצמו מסופר על חוויותיו של רבי נחמן במסע עם תלמידו רבי שמעון. בתוך הסיפור מופיעים אמרותיו וסיפוריו של רבי נחמן: החכם ותם בהופעות אורח קצרות, ואמרותיו הידועות יותר ('העיקר לא לפחד כלל' הוא זועק באותנטיות) וגם הפחות ('בין מדרגה למדרגה יש חלל' הוא מסביר לתלמידו).
את הספר אייר אברהם זמורה - אנימטור ידוע לאו דווקא בתחום ספרי הילדים הדוסים (קרלו וביסלי הם יצירות יותר מוכרות שלו). לדבריו, באיור דמויות יהודיות הוא מוצא את ייעודו האמיתי. ואכן, ניכר שהדמויות צוירו ביד אוהבת ומוכשרת.
את הסיפור כתבה רננית פרשני, גם היא מוכרת יותר כתסריטאית של "סרוגים" מאשר ככותבת ספרי ילדים על צדיקים, וגם היא עשתה את מלאכה נאמנה: הסיפור מעניין והקצב מדויק.
הספר הוא מהראשונים בסדרת קומיקס על דמויות מתקופות שונות בהיסטוריה היהודית, אנשים שתבונתם ותורתם משפיעות עלינו עד היום.
מהספר ניתן להכיר את תורתו של רבי נחמן מאומן – ברסלב, בדרך עקיפה ולאו דווקא כחלק מהטרנד ה'ברסלבי', אלא כהיכרות עם תורה עמוקה ומאירת פנים. כתבה על אברהם זמורה ועל הספר נקודה טובה ב"אורות" טלווזיה יהודית
כתבה על המאייר אברהם זמורה באתר הידברות העצמאות האמנותית של אברהם זמורה הוא אייר את דמויות הבמבה והציטוס, הרוויח סכומים נאים ונחשב לאחד הכוכבים בתחום האנימציה. אבל בשלב מסוים החל אברהם זמורה, שעלה מרוסיה לפני 21 שנים, להתעניין ביהדות. היום הוא כבר מאייר ספרי קומיקס על דמויות מפתח בעולם היהודי, ומניח תפילין ביחד עם ילדיו
דודו כהן / הידברות סופשבוע - מוסף שישבת
דווקא אחרי שהגיע לצמרת עולם האנימציה בפרסום, ואייר את הפרסומות של ביסלי, ציטוס ועוד, הגיע אברהם (אלברט) זמורה לתחושת מיצוי שלא הרפתה ממנו. עולם הפרסום לא היה לרוחו ברמה המוסרית, והוא הרגיש שעוד כסף ועוד איורים לא ממש יהפכו אותו לאדם מאושר. הוא שאל את הקב"ה: "נתת לי כישרון - מה עליי לעשות איתו באמת? עוד פרסומת לביסלי?", ואז החל לקרוא סיפורים על הבעל שם טוב, מתוך מחשבה ששם הוא ימצא מסלול לתשובה.
אברהם זמורה, בן 43, נשוי ואב לשלושה, תושב ראשון לציון, הוא אחד המאיירים והאנימטורים המוצלחים והמבוקשים בישראל. אבל בשנים האחרונות הוא פחות ופחות משכשך רגליים בעולם הפרסום: לפני כשנתיים החל בתהליך של התקרבות ליהדות, שהפך גם את עולמו המקצועי. מאז פרסם ספר קומיקס על הבעל שם טוב, וממש לאחרונה ראה אור גם ספר הקומיקס "נקודה טובה" (ספריית בית אל), המשותף לו ולכותבת רננית פרשני. מדובר בספר המגולל את קורותיו של רבי נחמן באופן תמציתי, וברמת איור גבוהה מאוד. מדובר בספר הראשון מתוך סדרת ספרי קומיקס שיוקדשו לגדולי ישראל מהדורות הקודמים. הספר הבא בסדרה יעסוק בסיפורו של הרמב"ם.
זמורה עלה לארץ לפני 20 שנה, לאחר "ילדות סובייטית במוסקבה", כהגדרתו. שם הוא החל לצייר מגיל שנתיים, ובהמשך למד בבית ספר לאומנות. מאז ומתמיד היה לו ברור שעבודתו תהיה קשורה לאומנות ולציור. בהמשך שירת בצבא הרוסי בחיל האוויר, וצייר לחיילים במסגרות לימודיות קוקפיטים של מיג 23. ביחד עם זאת, הקשר של משפחתו ליהדות לא היה חזק מדי. חוץ מסבתו, שדיברה יידיש באופן חופשי והביאה למשפחה מצות בפסח, קיום מצוות לא היה דבר שבשגרה. ולמרות זאת, הוא אומר "ידעתי שאתחתן רק עם יהודייה, אבל לא מעבר. הלכנו לבית הכנסת רק כדי להכיר אוכלוסייה יהודית מתוך כוונה להתחתן בהמשך עם יהודיה. במוסקבה היו באותה תקופה רק שני בתי כנסת יהודיים - אחד מרכזי וגדול, והשני קטן".
איך אתה זוכר את בית הכנסת בתור נער?
"זה בית כנסת גדול, יפה ונחמד. ליד סבתא שלי התגורר חזן בית הכנסת. פעם דיברתי איתו, ונותרה לי הרגשה מאוד טובה וחמה".
מיד אחרי שהתחתן עלה זמורה לישראל, וכאן נולד בנו הבכור. מקום המגורים הראשון של המשפחה הצעירה היה דווקא בבית קרובי משפחה ירושלמים, חרדים-ליטאיים שעזרו להם מאוד. "במשך חודש-חודשיים גרנו אצלם. הם קיבלו אותנו באופן מאוד חם. הילד שלנו רק נולד, אז גם הביאו לנו הרבה בגדים וציוד עבורו. באותה תקופה הכרתי והבנתי איך בכלל שומרים שבת, למשל. גיליתי שאצל העם שלנו יש מסורת עשירה וענקית".
לא חשבת לעשות את זה בעצמך ולהצטרף בפועל לציבור שומרי המצוות?
"חשבתי, אבל לא באופן מחייב. כשאתה מקיים מצוות באופן מכאני בגלל שאתה מכבד את המשפחה המארחת, כפי שעשיתי אז, וכשאתה עושה זאת מהבנה פנימית שלך - זה אחרת לגמרי. גם היום תהליך התשובה שלי מתבצע כרגע לא באופן חיצוני. לחבוש כיפה ולגדל זקן זה מאוד קל, אבל רציתי להתחיל מפנים החוצה. אני צריך להבין למה אני עושה את זה, ומרגיש צורך פנימי ברור בכך. עד לא מזמן לא חבשתי כיפה, היא היתה רק בכיס, אבל היום אני כבר הולך איתה. בשבילי זו אחריות. אני לא רוצה שיראו אותי עושה דברים לא נכונים, וזה יכתים את כל הדתיים".
במקביל לתהליך התשובה שזמורה נמצא בעיצומו כעת, הוא החל לדחות הצעות עבודה שפחות התאימו לו. "עוד פרסומת ועוד פרסומת - כמה אפשר?", הוא שואל. "משהו שם היה חסר לי מאוד. אני יהודי, ונפש יהודית תמיד היתה לי. אבל כשאתה מתחיל להרגיש שזה נכון וקיים, זו הרגשה אחרת לגמרי. ידעתי שיש תורה ומצוות, אבל כשהבנתי את הכל לעומק - זה היה אחרת".
זמורה קרא סיפורי חסידות של הבעל שם טוב, ופתאום חדרה אליו תחושה פנימית שהוא חייב לאייר אותם לספר. הוא החל לאסוף סיפורים למרות שחשב "מי יקנה דבר כזה?" או "מי צריך ספר כזה?", אבל איכשהו קיבל לא מעט סימנים שעליו לסיים את המלאכה. בשלב מסוים התפנה לו זמן במפתיע, וכך במשך תשעה חודשים עבד זמורה ושקד על הספר. "מהספר הזה הכל התחיל", הוא מספר. "קיבלתי הנאה כל כך גדולה, כי הרגשתי שאני עושה מה שצריך. היו בתהליך כל כך הרבה צירופי מקרים שאני כבר לא יכול להגיד שהספר יצא במקרה. לפעמים יש צירוף מקרים אחד, שניים, שלושה, אבל כשהיו הרבה יותר - שמונה, תשעה, עשרה - כבר הבנתי ששום דבר לא מקרי. לא תכננתי לעשות את זה, לא הבנתי לאיזה שוק אני מכוון, אבל בכל אופן הספר יצא. זו היתה ההתחלה".
מבחינת פרנסה, שוק הספרים הרבה פחות רווחי משוק האנימציה והפרסום.
"נכון. אבל אני מקבל מהספרים האלה הנאה כל כך גדולה, שאפילו אם אני מפסיד קצת כסף - הנפש שלי ממש שמחה. הסיפוק כל כך גדול, כך שזה מכסה את הכל. כסף זה לא הכל. אני מחפש מצב שבו אהנה ממה שאני עושה. וממה שנהנים - תמיד אפשר להרוויח. היו לי הרבה הצעות רווחיות ומשתלמות, אבל לא. אני לא מוכן לעשות הכל בשביל כסף".
אחרי שהחליט להוציא ספר קומיקס גם על רבי נחמן מברסלב וקרא מכתביו, חיפש זמורה הוצאת ספרים שתצטרף להרפתקה. "הגעתי לספריית בית אל, מצאתי שם אנשים נפלאים כמו הבעלים שמעון אבוטבול והעורכת מרים הופמן, ומצאנו שיש לנו מטרה משותפת", הוא מספר. "הספר משפחתי מאוד ופונה לכל הגילאים. בגלל שקומיקס הוא שפה מיוחדת, שבניגוד לדימוי הילדותי, יכולה לעסוק גם בנושאים עמוקים ופילוסופים. בצרפת, בלגיה ומדינות רבות באירופה הקומיקס נקרא האומנות התשיעית. זו שפה בפני עצמה, אם כי אצלנו בישראל התחום עוד לא התקדם מספיק".
כרגע אתה נמצא, אם כך, בעיצומו של התהליך. איך המשפחה מגיבה?
"המשפחה מתחזקת ביחד איתי. אני והבנים שלי מניחים תפילין תקופה ארוכה, ואשתי מאוד תומכת בכל נושא ההתקרבות. זה מאוד חשוב, קשה לחזור בתשובה בלי חיבוק של המשפחה, אם כי אפשרי כמובן. תמיד יש נפילות ועליות, וחשוב שכל המשפחה תחשוב בכיוון אחד. האמת היא שאף פעם לא חיכיתי ולא ידעתי שזה יהיה ככה. אני הולך פשוט כמו שהקב"ה רוצה - בתמימות. משתדל לעשות את זה כמו התם מהסיפור של רבי נחמן על החכם והתם". נקודה טובה קומיקס
חנות ספרי קודש זול ספר
