"ככה אבא שלי אמר", מביא את סיפור דמותו של חנן פורת ז"ל בראייה של ביתו צביה פורת
חנן פורת ז"ל, היה ויהיה דמות מיוחדת. בכל קנה מידה. כל מילה שלו, כל פסוק או רעיון זכו וזוכים לקריאה ולהתבוננות רחבת היקף. נכונים הדברים בתחום התורני, בתחום הפוליטי (כשהיה חבר כנסת מטעם התחיה והמפד"ל). אבל בתחום אחד כמעט ולא הכרנו אותו. בראיית המשפחה. איזה אבא היה הוא? איזה בעל היה האיש? איזו אישיות נראתה בעיני ילדיו.
ספר חדש הרואה אור בימים אלו "ככה אבא שלי אמר", מביא את סיפור דמותו של חנן פורת ז"ל בראייה של בת. סיפורים אישיים, שהוקראו בימי השבעה, בשלושים ובאזכרות. גם סיפורים שנכתבו ל"מגירה".
ביד אמונה וקולחת מתארת ביתו צביה את האבא שלה, את האיש של רחל האישה שאיתו (פתקים על המקרר ובסנדויץ) ואפילו על בעלי חיים:
לצביה יש אבא מאד מיוחד.אבא שמסוגל להרים משקולות ביד אחת. שלא מפחד משום דבר ושאפילו יכול ללמד אותה לעוף. לצביה יש גם אמא, עשרה אחים וכלב וכולם ביחד הופכים למשפחה שמחה, מיוחדת ולא שגרתית.
בלשונה המיוחדת מספרת צביה פורת-מנדל את סיפורי ילדותה לצד אביה- חנן פורת. זהו סיפור על חיים לצד אבא כל-כך מיוחד, סיפור על ילדות מיוחדת, על אמונה ואהבת הארץ ומלא באהבה, חיוך וגעגוע.
חנן פורת (2011-1943) היה יליד כפר עציון וממחדשי ההתיישבות בו לאחר מלחמת ששת הימים, ממנהיגי הציונות הדתית, רב, מחנך, לוחם וחבר כנסת. צביה פורת-מנדל, ילידת כפר עציון, היא מורה ותושבת ירושלים. זהו ספרה הראשון.
ספר קולח, יפה ומלא חן ואהבת אדם וארץ ישראל.
