| מידע נוסף | סדר בסידור - סדר תוכני, סדר היסטורי, סדר פרשני / שלמה ברק
כריכה קשה. 544 עמ'
הספר "סדר בסידור" מציע למתפלל ולקורא הסקרן מידע רב, המבוסס על מקורות ראשוניים, פרשנים מסורתיים ומחקרים עכשוויים.
הספר מעשיר את הידע על נוסחי התפילות ומקורותיהם, על ההקשרים ההיסטוריים של התפילות, על מקורות לשוניים ועל סדר התפילות בסידור.
לאחר מבוא רחב יריעה עוסק הספר בפרקי התפילה בימי החול, בקריאת התורה, בתפילות השבת והמועדים, ומפרט על הקדיש, על תפילת הדרך
ועל תפילות המלוות שמחות בימים מיוחדים כמו חתונה וברית מילה, הגדה של פסח ועוד.
הספר "סדר בתפילה" מתאים ללימוד ועיון עצמי אך לא פחות מכך, גם ללימוד בחברותא או בקבוצות לימוד. הוא מבקש לתת מענה לצרכים של מגוון
קבוצות לומדות – בתי כנסת, בתי מדרש, מורים ומורות, דרשנים, סמינרים, מכינות, ישיבות, בתי ספר, וכדומה - וזאת במטרה לקדם ולעודד את
לימוד התפילה בציבור הרחב.
התפילה היא תורה ולימוד היא צריכה.
המחבר, שלמה ברק, יליד 1946 , בעל חינוך תורני ותארים אקדמיים בכלכלה ולימודי ארץ ישראל, מרצה ליהדות במסגרות בלתי פורמליות.
קטעים מתוך סקירה על הספר באתר "מקור ראשון" https://www.makorrishon.co.il/shabbat/442403/
הספר החשוב ביותר המלווה את האדם היהודי
תפילות, פיוטים, קריאות, ברכות ומנהגים מרכיבים את הסידור. תעשיין ואיש ניהול נרתם לעשיית סדר בכל העושר הזה, והתוצאה – מופתית
"סדר בסידור" הוא אוצר בלוס של מידע ותובנות, המעוצב בקפידה ובטוב טעם. הצורה והתוכן מזמנים לקורא חוויה חיובית של מסע מרתק בעקבות אחד מספרי היסוד של התרבות היהודית, שהוא הספר החשוב והמשפיע ביותר בעיצוב זיקת האדם היהודי לאלוהיו.
הספר נחלק לשלושה חלקים שאינם שווים באורכם. החלק הראשון הוא מבוא רעיוני ובו סוקר המחבר, שלמה ברק, את התפילה הקדומה, את התפתחות תפילת הקבע ונוסחה, את תפילת הציבור, את סידור התפילה ובית הכנסת, ואת זיקות הגומלין בין התפילה, לימוד התורה ומחשבת החכמים. העיקרון המנחה בספר הוא "כל המקצר הרי זה משובח", והמחבר מיטיב להביע במילים ספורות את עיקרי ממצאיו ותובנותיו בכל סוגיה. בזה הוא עושה שירות חשוב לקוראיו, שאלמלא כן היה נפח החיבור גדל במאות עמודים וחדל להיות ספר שימושי.
החלק השני, ליבת הספר, יוחד לתפילות החול. כך למשל, בסעיף ששמו "מנהגים שהועתקו מבית המקדש" נדונו שיר של יום, התפילה שנאמרה בעת הקטרת הקטורת, סגולות שיוחסו לקטורת ולאמירת "פיטום הקטורת", ולקט הפסוקים בענייני השלום. בסעיף שיוחד ל"עלינו לשבח" מלבן ברק מתי חוברה תפילה זו, תוך הבאת עמדות מסורתיות שהוא איננו מקבל, מברר מה מקומה של תפילה זו ומתי וכיצד פשטה מתפילת ראש השנה למעמדות שנהגו בימי המקדש, עד לאמירתה שלוש פעמים מדי יום. הוא נותן דעתו גם לשינויי נוסח וצנזורה, ולפסוקים שיש האומרים לאחר תפילה זו.
משחק בצבעים וגדלים
הזכרתי בפתיחה את החוויה החיובית בתוכן ובצורת הספר כאחד. אכן, מחשבה רבה הושקעה כאן לא רק בתוכן אלא גם בצורה, באופן שתורם רבות להנהרת ההקשרים הנדונים בספר. כך למשל, הרבע התחתון בעמודים רבים הוא חלון שכותרתו "ארון הספרים היהודי", ובו מידע משלים על דמויות וחיבורים שנזכרו באותו עמוד בחלקו העליון.
לעיתים חלון זה שבתחתית העמוד משמש למטרה אחרת: הבהרת ההקשר השוטף של הנושאים הנידונים, באופן שמסייע לקורא לעקוב אחר הרצף. כך, למשל, בתחתית עמ' 77 יש ארבע כרזות: ברכות השכמה וברכות התורה; ציצית, טלית ותפילין; ברכות השחר; סדר קורבנות. הכרזה השנייה צבועה בצבע כהה יותר מפני שענייניה נידונים בעמוד זה. בעמ' 85 מודגשת הכרזה הרביעית, וכך יודע המעיין שהסתיימה יחידת המשנה, אשר הקורבנות היא הרכיב הרביעי והאחרון שבה. בדרכים דומות ובהן משחק בצבעים ובגדלים של הגופן, עיצוב עמודי המעבר בין יחידה ליחידה ותרשימי זרימה שונים, הקורא מתמצא בקלות בחלקי התפילה השונים ובמבנה הסידור.
מפעל יומרני משובח
לליל הסדר ולהגדה יוחדו ארבעה־עשר עמודים. אחרי הסבר קצר מה טיבו העקרוני של הסדר באים הסברים תמציתיים לגבי הקערה (פחות מעמוד) ומבנה הערב (עמוד), ושנים־עשר עמודים שבהם הסבר קולע על ארבעת חלקי הסדר, והכול בעזרת שימוש מושכל בגודל הגופן ובהבלטתו לסירוגין, צלמית של גביע לצד כותרת של כל חלק, שימוש במילות הקוד המוכרות ("קדש", "ורחץ" וכו') ולאחריהן הסבר קצר. ההסברים הללו יכולים להועיל לא רק למי שאיננו מכיר את מבנה הסדר והרעיונות הגלומים בו, אלא גם לבקיאים היטב, שדווקא משום למדנותם עלולים להתקשות בפישוט הדברים.
חותמו המיוחד של המחבר ניכר גם ברשימת המקורות הכפולה שצירף לספר – ראשוניים ומחקריים־עיוניים. הם באים בתבנית טבלאית, ונוסף על הפרטים הביבליוגרפיים המקובלים (מקום ושנת ההדפסה) מבהיר המחבר במילים אחדות מי הכותב, מה תחום עיסוקו, מתי והיכן חי. מפתח המושגים ומפתח המקורות משלימים את המלאכה המופתית שהוציא המחבר מתחת ידיו.
וכאן ראוי לומר כי ברק אינו חוקר או תלמיד חכם מקצועי, אלא תעשיין ואיש ניהול ותיק ומוכשר. קשה להעלות על הדעת שחוקר מובהק היה מעז לכתוב ספר כזה, שכן הוא היה רואה לנגד עיניו את שפע כתבי היד, החיבורים והמחקרים, ומיד הייתה תוקפת אותו חלישות הדעת והיה נרתע מליטול עליו משימה כה מורכבת. אולם ברק הוא למדן ותיק וידען גדול, החושב בראש משימתי ו"רץ למרחקים ארוכים", ומכוח תכונות אלה היטיב לפשט ולהנגיש את סידור התפילה על שפעת מרכיביו. "סדר בסידור" הוא מפעל יומרני במובן החיובי של המילה. עמל של עשור הניב פרי משובח שנעשה בשום שכל ומוגש לקורא בצורה נאה וידידותית.
|
|
|
