| מידע נוסף | חד בדרא - תולדות ופרקי חיים של הרבי מלובביץ רבי מנחם מנדל שניאורסון / שניאור זלמן רודרמן.
ב-600 עמודי הספר, מנסה הספר 'חד בדרא' להציג תמונה מקיפה על חייו ופעלו הרבי, תוך שהוא נוגע בכל התחנות המרכזיות בחייו.
חלקו הראשון של הספר עוסק בימי צעירותו של רבנו. פותח ברקע היסטורי ומשפחתי, הולדתו, הבית בו גדל והתחנך, ההורים הדגולים, ילדותו, נעוריו, לימוד התורה המופלא שלו, תקופת ההיכרות עם חותנו לעתיד הרבי הריי"צ בימים הקשים ברוסיה, החתונה הגדולה, 12 שנות ההתבודדות וההתעלות באירופה, ותשע השנים לצד חותנו בארצות הברית, תקופה בה ניהל הרבי הלכה למעשה את מפעל הפצת היהדות והמעיינות הגדול של חסידות חב"ד ברחבי תבל – באמצעות המוסדות: מחנה ישראל, מרכז לענייני חינוך והוצאת הספרים קה"ת.
חלקו השני של הספר עוסק בהנהגתו של הרבי במשך עשרות בשנים, החל מעת קבלת הנשיאות. בו מתוארת קדושתו, אהבתו העצומה לכל יהודי, שליטתו בכל מכמני התורה, קשריו עם גדולי ישראל, פעילותו המהפכנית להצלת יהדות העולם ועוד.
הספר הוא פרי עבודה מקיפה ומאומצת בת שנים ארוכות של הסופר החסידי הרב שניאור זלמן רודרמן. מרכיב הוא פסיפס שלם ממקורות רבים ומגוונים, מפעים ומרתק ובשפה קולחת.
כתבה באתר שטרום - כל חב"ד יודעת http://www.shturem.net
ראיון עם מחבר הספר "חד בדרא" הרב שניאור זלמן רודרמן
מנחם רז
מה מיוחד בספר החדש והמדובר שלך?
"הספר מיוחד קודם כל בעצם הופעתו וקיומו, שכן מדובר בספר ראשון ויחיד מסוגו עד כה. זהו ספר תולדות המנסה לתת תמונה מקיפה על הרבי, תוך שהוא נוגע בכל התחנות המרכזיות בחיי חיותו בעלמא הדין, כולל רקע היסטורי ומשפחתי, הולדתו, הבית בו גדל והתחנך, ההורים הדגולים, ילדותו, נעוריו, לימוד התורה המופלא שלו, השנים בהן הכיר את הרבי הקודם והרבי הקודם הכיר אותו, התקופה הקשה בה התלווה לרבי הריי"צ קודם צאתו מרוסיה, החתונה הגדולה, 12 שנות ההתבודדות וההתעלות באירופה, תשע השנים לצד חותנו בארה"ב, קבלת הנשיאות, קדושתו, אהבתו העצומה לכל יהודי, שליטתו בכל מכמני התורה, קשריו עם גדולי ישראל, פעילותו המהפכנית להצלת יהדות העולם ועוד ועוד. מדובר במסכת חיים לא הגיונית ולא אנושית, שעד היום לא היה שום ספר שהציג אותה באופן סדור ומפורט, בוודאי לא לקהל היעד שאליו פונה הספר. האמת היא שכדי להקיף מסכת חיים שכזו צריכים סדרה ארוכה של ספרים ולא ספר אחד, אבל 'חד בדרא' מנסה בכל זאת לתת תמונה כלשהי, בבחינת "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה". בנוסף, הספר לא רק כותב על התורה של הרבי, אלא גם נותן טעימות ממנה עצמה. הוא לא רק כותב על תופעת המופתים של הרבי, אלא גם מציג כמה מהם. הרעיון היה לתת לקוראים טעימה משמעותית מהגוונים הרבים בדמותו הקדושה של הרבי. למעשה, השאלה בדבר ייחודו של הרבי תיחסך מכל מי שיקרא את הספר עצמו"...
איך הספר התקבל בציבור ואילו תגובות קיבלת עליו?
"הספר יצא לאור לפני קצת יותר משבועיים ובסייעתא דשמיא גדולה כבר אזלו כשלושת אלפי הספרים שהודפסו והמהדורה השנייה כבר נמצאת בדפוס. כמי שכבר הוציא לאור כמה ספרים, אני יכול לומר שמדובר ברב מכר היסטרי במושגים חרדיים. התגובות הן נהדרות ב"ה. אני באופן אישי זכיתי וזוכה יום יום לקבל משוב מיהודים מכל חוגי היהדות החרדית, וגם כמובן בתוך חב"ד. ראשי ישיבות, משפיעים, שלוחים ואברכים מהשורה אומרים שהספר הזה היה חסר כמו אוויר לנשימה".
מה הביא אותך לכתוב את הספר?
"קודם כל חסרונו של ספר כזה, חיסרון שככל שהזמן נוקף ואיננו זוכים לראות ולשמוע, הוא נעשה חמור יותר וזועק יותר. התחושה הזאת התעצמה כאשר הזדמן לי לא אחת להיכנס לחנויות ספרים בריכוזים חרדיים ולגלות שעל כל אחד ואחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים, כולל גדולי תורה ומנהיגים של חצרות שנפטרו בשנים האחרונות ממש, יש כמה וכמה ספרים. חשבתי לעצמי, 'אם על יהודים שהשפיעו על מאות ואלפי על אלפי יהודים יש יבול ספרותי כזה – אז איך ייתכן שעל צדיק הדור ונשיאו, אשר הפך את חייהם של מאות אלפים והשפיע ברמות שונות על מילוני יהודים וגם שאינם יהודים, אין ולו גם ספר אחד! זה הרי לא ייתכן!'".
איך באמת לא היה דבר כזה?
"סביר להניח שחסידים גדולים וטובים ממני הבינו וחשו גם כן את הצורך בכך, אבל הם התייראו לקחת על עצמם אתגר שכזה. ובאמת מדובר באתגר הדורש קפיצה למים עמוקים שגם אין להם סוף. אני עצמי לא יודע במה זכיתי שדווקא בחלקי נפל הדבר".
יש הרי ספרים בנושא. 'סודו של הרבי', לדוגמא?
"'סודו של הרבי' הוא ספר מצויין ופורץ דרך, שאני באופן אישי המלצתי עליו בפומבי יותר מפעם אחת. אבל הוא מיועד לציבור הכללי וכך גם הוא כתוב. הנושאים והשפה שלו מיועדים לקהל שהוא חסר רקע תורני ונטול ידע היסטורי בכל הנוגע לרבי. 'חד בדרא' נכתב לאנשים שיודעים מי היה הגאון הרוגוצ'ובי, מי היה הרה"ק רבי אהרן מבעלזא ומי היה רבי שלמה זלמן אויערבך. הוא פונה לקהל שיודע מה זה ש"ס, מה זה זוהר ומה זה מאמר חסידות. ההבדל בין שני הספרים הוא כמו ההבדל בין הרצאה ביהדות לפני ציבור לא דתי ובין התוועדות חסידית בבני ברק או במודיעין עילית. בחירת הנושאים שונה, השפה אחרת, וגם הרזולוציה של הספר הרבה יותר גבוהה. עובדה זו באה לידי ביטוי בין השאר בהשתרעותו על פני 610 עמודים".
אז הספר הזה לא מיועד לציבור הלא דתי?
"במפורש לא. אני אומר זאת, למרות שהתקשר אלי לפני כמה ימים אחד משלוחי הרבי בהרצליה וסיפר על חתנו, שליח הרבי באחת משכונות צפון תל אביב. פגש אותו עורך דין צמרת ואמר לו, 'תשמע, אני מסיים עכשיו לקרוא ספר מדהים על הרבי - אתה חייב לקרוא אותו!'. שאל אותו 'איזה ספר?' והוא השיב 'חד בדרא'. לדברי אותו עורך דין הוא קיבל את הספר בחתונת בנו של איש העסקים והנדבן החב"די, הרב חיים יענקל לייבוביץ'. זו דוגמה של אדם שאינו דתי ובכל זאת הספר דיבר אליו. עם זאת, הספר לא נכתב לציבור הכללי אלא לציבור שלנו, הציבור החרדי".
לאילו גילאים כיוונת את הספר?
"הוא מתאים לכל הגילאים שבין נעורים לזקנה. אם אתה רוצה לתת לבן שלך בישיבה או לבת הבוגרת שלך, ספר שבאמצעותו הם יכירו את הרבי, באופן בסיסי לפחות, זה יכול להתאים להם. הבה נזכור שלצערנו כי רב אנחנו נמצאים כבר יותר מ-21 שנים אחרי ג' תמוז תשנ"ד וגדל פה דור שלא ראה ולא ידע. כמו כן, הספר מתאים ליהודים מחוגים שונים שמבקשים להכיר ולדעת יותר על הרבי. אתה פוגש אברך חסידי, ליטאי או ספרדי, שאתה מדבר איתו על הרבי והוא רוצה לקבל 'בשר', תוכן. לא תמיד אתה מצליח להסביר לו ממה אתה כל כך מתפעל ומדוע אנחנו כל כך אוהבים את הרבי שלנו. מי הוא הרבי, איך זה שגם היום קמים זוגות צעירים שנולדו אחרי ג' תמוז, ויוצאים לשליחות בפינות הכי נידחות בעולם. עכשיו יש לך ספר שאתה יכול לתת לו. הוא ייקרא ויקבל את התמונה. אתן לך דוגמא: המגיה של הספר, הרה"ח ר' דוד בריקמן מרחובות, קיבל ימים מספר לאחר הופעת הספר טלפון מקרוב משפחתו - חסיד סדיגורא. הלה סיפר לו כי קרא את הספר במשך שני לילות רצופים, וכשהגיע לקראת סוף הספר, בו מתואר ג' תמוז, הוא פשוט בכה. הדמעות זלגו מעיניו משום שהוא קרא את כל הספר והבין איזה ענק דורות חי בקרבנו ולאחר מכן כשהגיע לג' תמוז, הדבר גרם לו לבכות. גם העובדה שהספר מספר רבות על קשריו הקרובים של הרבי עם גדולי ישראל מכל החוגים, מקרבת רגשית את בני אותם חוגים לתוכן של הספר. אך בצד הצעירים שלא ראו ושמעו, ובני החוגים האחרים, אני מוכן להתחייב על כך שרוב הציבור החב"די שיקרא את הספר יגלה חלקים רבים שהוא לא ידע אותם או שידע והספיק לשכוח. לכן, הספר הזה מתאים ל'חוץ' ול'פנים' כאחד. אמר לי יהודי חשוב מאנ"ש: 'אתה מתחיל את הספר עם רבי אחד - ומסיים אותו עם רבי שני... הרבי שנגלה לעיניך בסיום הקריאה שונה מזה שידעת והכרת קודם לכן'".
מה היה החידוש העיקרי שאתה באופן אישי גילית בכתיבת הספר?
"בראש ובראשונה, לא מדובר בפרט אחד מוגדר אלא במכלול שיוצר מציאות בלתי אפשרית. אתה יכול לקבל כל חלק באישיות של הרבי, שהוא מופלא כשלעצמו, אבל כשיש צירוף של הגדלות התורנית האדירה, של מסירות נפש עילאית למען הקב"ה ולמען כלל ישראל, של יהודי שלא חי יום אחד בחייו בשביל עצמו, של קדושה עליונה וביחד עם זה של אדם שמכיר היטב את כל הוויות העולם ומסוגל לפנות לכל יהודי ולכל אדם באשר הוא; כשאתה מחבר הכול ביחד, אתה אומר לעצמך, 'זה לא יכול להיות! זה לא אמיתי! איך ייתכן שילוד אישה הגיע למדרגה הזו!'. מי שיקרא את הספר יקבל את הרושם הזה. אני יכול לומר לך בשיא הכנות וגילוי הלב, שגם אני עצמי, שנולדתי בחב"ד, וגדלתי והתחנכתי בחב"ד, וב"ה זכיתי להיות אצל הרבי פעמים רבות, כולל שנת ה'קבוצה' וכשנה וחצי לאחריה, אמרתי לעצמי עשרות ואולי מאות פעמים תוך כדי עבודה על הספר: עד היום לא הכרתי את הרבי שלי! לא הערכתי אותו מספיק! היו רגעים רבים שבהם נותרתי חסר נשימה מול העוצמה והגדלות. אתה פשוט רואה יהודי שחי פה בתוך העולם ומבין את העולם יותר טוב מכל אחד אחר וביחד עם זאת הוא נמצא מעל העולם, הוא לא קשור לכאן בכלל!".
מה היו המקורות שלך?
"במהלך כתיבת הספר עברתי על מאות רבות של ספרים וחומרי מקור נוספים. למעשה, כל ספר וכל חוברת שיצאו על הרבי והיו בהישג ידי, שאבתי מהם משהו. אני יכול לציין באופן מיוחד את סדרת הספרים המופלאה 'ימי מלך', את סדרות המופת התיעודיות של חברת Jem על הרבי, שכוללות מאות ראיונות של אנשים שהכירו את הרבי וכמובן את ספרי ה'רשימות' הקדושים. לצד אלו נעזרתי במאות גיליונות 'כפר חב"ד' שהיוו מקור בלתי נדלה למידע תיעודי על הרבי".
איזו תקופה מקיף הספר?
"בעיקרון הספר מספר על הרבי מי"א בניסן תרס"ב ועד ג' בתמוז תשנ"ד, אבל יש בו גם דברי רקע והקדמה על מה שהיה לפני הולדת הרבי, ומאידך גיסא, הספר גם מתייחס לתקופה הזאת של "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" ולנוכח ההתפתחות העצומה של ליובאוויטש על שלל מוסדותיה וזרועותיה, באופן המדגיש את העובדה שהרבי ממשיך לחיות בקרבנו ולהנהיג אותנו 'יתיר מבחיוהי'".
|
|
|
