מנורת המאור ב' כרכים מנקד ומפוסק 2 כר' / רבי יצחק אבוהב.
ספר מנורת המאור השלם לרבינו יצחק אבוהב הספרדי עם פירוש נפש יהודה השלם בתוספת ליקוטים לספר מנורת המאור כפי שאספם ולקטם המפרש בעל "נפש יהודה".
מהדורה מתוקנת ומוגהת עפ"י דפוסים ישנים וכתבי יד.
הספר "מנורת המאור", הינו אוסף של מאמרי אגדה מהתלמודים והמדרשים העוסקים בענייני מוסר ודרך ארץ, הכולל דברים שמקורם בספרות הגאונים, הראשונים כולל שלשה הקדמות ומחולק לשבעה חלקים כמנין נרות המנורה, ובעקבות כך קרא המחבר לכל חלק 'נר'. לכל 'נר' הקדמה ובסופו חתימה המתמצתת את תוכן פרקיו. הנרות:
הנר הראשון- שלא לרדוף אחרי המותרות. נחלק לשלשה כללים: קנאה, תאוה, וכבוד.
הנר השני- שלא יפתח פיו בדיבור של חטא. נחלק לעשרה כללים: ליצנות, שקר, חנופה, לשון הרע, הלבנת פנים, שמירת סוד, דברי ריב, שחוק, שם שמים לבטלה, ודברי גידוף.
הנר השלישי- לקיים המצוות. נחלק לעשרה כללים: מילה, חובת האב לבנו, תפילה, לכבד שבתות ויו"ט, כבוד אב ואם, לישא אישה, צדקה, גמילות חסד, לדון דין אמת, לרדוף אחר המצות.
הנר הרביעי- בעניין תלמוד תורה. נחלק לארבעה כללים: לקבוע עתים לתורה, גודל שכרה, פלפול החכמה, כבוד לחכמים.
הנר החמישי- בדרכי התשובה. נחלק לשלשה כללים: בדבר התשובה, ימי התשובה, יסורין הממרקין החטא.
הנר הששי- בדרכי השלום. נחלק לשני כללים: דרך ארץ, דברי שלום ואהבה.
הנר השביעי- בדבר הענוה. נחלק לשני כללים: שפלות הרוח, בושת הפנים.
. הספר זכה להצלחה אדירה בכל תפוצות ישראל ונודע כספר עממי ובכך הגשים את מטרת המחבר שכתב: "לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלימים ולריקנים לאנשים ונשים" (מתוך ההקדמה).
מאז הודפס ראשונה בשנת רע"ד (קושטא) הודפס ספר "מנורת המאור" במהדורות רבות, נכתבו עליו פירושים (כדוגמת "נפש יהודה") ותורגם לשפות שונות ובהן יידיש, לאדינו וגרמנית. יהודי תימן נוהגים ללמוד בקביעות בכל שבת פרק במנורת המאור, בתפילת הבוקר.
רבי יצחק אבוהב )ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-15, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".
ביצירתו הרבה להביא דברי אגדה מחז"ל, רעיונות מחיבוריהם של הרמב"ם, הרמב"ן ומפרשי המקרא השונים: רש"י, רמב"ן ואבן עזרא ואף דברי הלכה מהתלמוד ומפרשיו .
(ויקיפדיה).
